תנועת הנשאר בחדר

אהבה

אַהֲבָה הִיא גַּעֲגוּעַ קָבוּעַ
לְמַה שֶּׁכְּבָר נִמְצָא בִּרְשׁוּתִי,
כִּסּוּף לַתֹּכֶן שֶׁבְּיָדִי
מִמֹּחִי הַקּוֹדֵם לְזֶה הָעֲתִידִי:
הַגַּעֲגוּעַ מַטְרִיף אֶת הַזְּמַנִּים הַזָּרִים
עַד שֶׁיַּסְכִּימוּ לְהִתְיַחֵד.

אַהֲבָה הִיא בֹּקֶר, זֹאת אוֹמֶרֶת
לֹא רַק תַּאֲוַת הַלַּיְלָה אוֹ מְזִמּוֹת הָעֶרֶב,
לֹא נִמְנוּמָהּ שֶׁל שְׁאֵרִית הַיּוֹם,
רַק אוֹר הַבֹּקֶר הַקָּדוּם, זֶה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁטֶּה,
כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עַצְמָהּ מִמֶּנּוּ נוֹטֶלֶת.