ספרו של לורנס פרלינגטי, שירה כאומנות של התקוממות, בתרגומו המדויק והשוטף של עמרי נריה הוא מעשה פואטי נועז, מתריס ומשחרר. בשורות חופשיות, בנוסח פרוע ואנרגטי, מציע פרלינגטי חוויה ישירה ומיידית של דיבורי שירי, דיבור על שירה שהוא שירה בעצמו. זוהי כתיבה מניפסטית, המבטאת אמונה עמוקה בכוחה של המילה הכתובה. זהו ספר שמבקש להעמיד את השירה במקומה הקדום, ככוח נוכח ופעיל בעולם ובהתאם, עושה זאת בשפה תוססת, מלאה חיוּת וביטחון. אלה טקסטים שמשיבים אלינו את רוח החופש והאמת של שנות השישים, אך מתעקשים לעשות זאת גם בתוך המציאות הנוכחית שכבר אינה מדברת בהכרח באותה שפה שירית. עמרי נריה עושה כאן מעשה חלוצי ומביא לשפה העברית קול חשוב ומעורר של משורר והוגה דעות שמוכן לעלות על בריקדות פואטיות כדי להישמע וכדי להשמיע את אמונתו הפנימית העמוקה בנחיצותה של השירה ולהסביר, בדרכו הייחודית, מה נדרש כדי להיות משורר של אמת. זהו טקסט הכרחי עבור כל מי שהשירה יקרה לליבו. שירה כאומנות של התקוממות ראה אור לראשונה בשנת 2007 והוא מאגד מסות ומניפסטים שכתב לורנס פרלינגטי, מן הקולות הבולטים של דור הביט ושל השירה האמריקאית. זהו ספרו הראשון המתורגם במלואו לעברית.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
