רחוק מן הכרך

״גגות מחודדים הזדקרו מעל לשורות הבניינים הססגוניים. אדום, צהוב וכחול השתקפו מעל פני הים. החלונות של עליות הגג, הממוסגרים בלבן, השקיפו אל המפרץ. סירות הדייגים עגנו סמוך אל רציפי הנמל. עוברי אורח צעדו לאורך הרחוב, שניעור לחיים עם זריחת החמה.

עיניה הטרוטות של מיס רוז הביטו אל הגבעות המיוערות שמסביב למפרץ. מגרשי הגולף נראו בבירור מבעד לחלונה. המעבורת עשתה את דרכה כמדי יום מעבר למצרי מאל. מחלון ביתה ניתן להשקיף בקלות על תחרויות הסירות שנערכו בקביעות במהלך השנה. שחקני גולף נראו כבובות זעירות שנעו לאורך משטחי המגרשים במורדות הגבעות. טוברמורי, בירת האי מאל, התערסלה בנוחות במפרץ המכותר בגבעות מיוערות. העיר שקקה חיים בכל ימות השנה. ״

(מתוך הסיפור "הבן האובד")

זהו סיפור אחד מבין ששת הסיפורים הקצרים שבספר זה, המתרחשים כולם רחוק מהכרך הסואן במציאות מרוחקת. שם, לצד נופים קסומים ותרבויות אחרות, עומדים במרכז מערכות יחסים וסיפורי אהבה מושכי לב ומרתקים. לא פעם הם מסתיימים באופן המפתיע את הקורא, בנקודת שיא שעומדת בניגוד לציפיות הנבנות במהלך העלילה. 

הסיפורים שזורים בתיאורי נוף אידיליים של כפרים ועמקים בצפון סקוטלנד, ובתיאורי מקום מפורטים ועשירים הלקוחים מהאי המרוחק. לכל אלה נלווים ריחות, צלילים וקולות, המדמים לקורא באופן מדויק להפליא תחושות ומצבים שונים שאליהם נקלעים הגיבורים. הדיאלוגים המתקיימים בין הדמויות חושפים את חיבוטי הנפש שלהם ואת החיפוש אחר אהבה אמיתית בעולם מורכב.

זהו ספר הביכורים של תמר אדר – רעיה ואם לשניים – שבמשך ארבעה עשורים כתבה שירים וסיפורים למגירה. תבנית נוף מגוריה, על גדות הנחל בראש העין, הייתה עבורה מקור להשראה.