כמו הר

כְּמוֹ הַר, ספרה החדש של נורית זרחי, הוא פואמה מפעימה ואינטימית המגוללת את עוצמתה הבלתי נתפסת והאין־סופית של אהבת אם. דרך עיניה של האם, נפרש בפני הקורא עולם מטפיזי וקסום שבו המציאות הרגילה מתמוססת לתוך מרחבים פנטסטיים של טבע, חיות ומבנים נישאים. האם מנסה למדוד ולהסביר לבתה כמה היא אוהבת אותה, ויוצרת שורה של דימויים רגשיים עוצרי נשימה: היא אוהבת אותה "כמו הר שבראשו עומדת איילה" המלקקת את הלבנה בלשון קטנה, כמו מגדל זכוכית בצבע ים סוער הגבוה אף יותר ממגדלו של השחף, וכמו סל מלא תותים שפירותיו צונחים על כל גדותיו.

העלילה והאיורים לוקחים את הקורא למסע מהפנט אל מעמקי יער פיות מסתורי, שבו קרן האיילה נוגעת במקומות הנידחים ביותר בקצה העולם, מקומות שבהם השמש אינה שולטת אך האהבה מצליחה להנביט ולפרוח דווקא מתוך חושך העולם. הלב זוהר והטבע כולו מתגייס כדי לתת תוקף לחיבור האנושי הנשגב ביותר – החיבור בין אם לילדתה. זהו סיפור על המרחב המוגן שההורה מייצר עבור ילדו, מרחב שאינו מתקלקל לעולם, המשמש כמקל מגן מפני אריות, זבובים ופחדי הלילה, ומזכיר לקוראים הצעירים והמבוגרים כאחד שבתוך עולם מורכב, האהבה היא העוגן החזק, היציב והגבוה ביותר שישנו.