שירת הזהב

בטקס בו הוענק לסופר ש"י עגנון פרס נובל לספרות, הוא עמד על בימת העולם והצהיר כי מקורות ההשפעה שלו היו ספרי התנ"ך ועימם היצירות העבריות שחוברו בספרד במשך שמונה מאות שנים. סופרים ומשוררים שבאו אחריו ועיצבו את פני היצירה העברית החדשה, ראו ביוצרים העברים-ספרדים: “מורי דרך", "אדוני השירה העברית", ואף ניהלו עימם שיח בין־דורי מרתק שנמשך עד היום.

בספר שלפנינו, שירת הזהב, מוצגות תחנות מכוננות של השירה העברית שחוברה בספרד. נוסף לכך, מוצגות תפיסות יסוד במחקר אודותיה מראשיתו במאה התשע־עשרה ועד היום. לאמור, ספר זה אינו נעצר בקיר הזכוכית שהציבו ראשוני החוקרים בין השירה העברית שחוברה בתקופת השלטון המוסלמי שמרכזיה היו באנדלוסיה, לבין שירת ההמשך שחוברה במשך שלוש מאות שנים בקרב החברה הספרדית נוצרית שבירתה הייתה טולדו. קיר זה נשמר על ידי החוקרים והמבקרים עד אשר נופץ במחצית המאה ה־20 על ידי מחקר חדשני שהדגיש את ההישגים הפואטיים המרשימים של המשוררים בתקופה השנייה.

ספר זה מציג תמונה רחבה ומעמיקה של השירה העברית בספרד בשתי תקופות הזהב (באנדלוסיה הערבית-מוסלמית וגם בהמשכה בקרב חברה ספרדית-נוצרית שמרכזה בטולדו) במלוא התפארת שהיא ראויה לה. שירה גדולה זו הגיעה לכל קהילות ישראל, והיא שייכת לכולן ומאחדת את כל חלקי העם.

אני מקווה שתימצא בספר השראה לשאול שאלות חדשות, לצאת באומץ למסעות ספרותיים, לבקש ולגלות תשובות חדשות, ולא לפחד מדרך מחשבתית מקורית.

אביבה דורון, משוררת וחוקרת ספרות ותרבות. פרופ’ אמריטוס של אונ’ חיפה, שהעניקה לה גם את התואר עמית כבוד בהוקרה למפעל חיים יוצא דופן. מפעלה כולל פריצת דרך ששינתה את פני המחקר של שירת ספרד ואת בניית התשתית של קשרי התרבות ישראל-ספרד (לפני הקשר הדיפלומטי). על כך קיבלה הוקרה ושבחים ממשרד החוץ ומנשיא ישראל וגם ממלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, העניק לה עיטור כבוד על הישגים יוצאי דופן.

מייסדת ונשיאת כבוד של המרכז הבין לאומי לחקר תרבויות ספרד ושל קתדרת אונסקו לשיח בין תרבותי. על הישגיה ועל פעילותה ההתנדבותית הוענק לה התואר “יקירת העיר" תל אביב. כמו כן, זכתה בפרסים רבים, ישראלים ובין לאומיים על מחקריה, על שירתה המקורית הייחודית ועל מפעליה בתחום התרבות, בינהם: פרס ניומן לספרות; פרס היצירה, ע"ש לוי אשכול; פרס קוגל לספרות; פרס אחד-העם על תרומה מיוחדת לתרבות היהודית; הפרס הבין לאומי 'סיאל' מדריד.