סיפור ושמו שיר

כשכתבתי את הספר שבידיכם, ביקשתי מעצמי הרבה בקשות. כמובן, חשוב היה לי דיוקן של המילים, אותן המילים שלעיתים זרמו בקלות מעוררת פליאה ולעיתים אילצו אותי, כפי שאיש לא אילץ אותי מעולם, לחצוב בהן ולהכות, לחשוב ולחשב כיצד יעלה בידי לחבר אותן לכדי משפט נואש וחולמני - אבל יתרה מכך, מלבד המאמץ והמחשבה על אודות טיב המילים, היה חשוב לי לא פחות (ואף הרבה יותר) הערך שהשתדלתי לטמון באותן המילים.

מתוך ניסיוני (הדל והעשיר כאחד) במלאכת החיים הנקראת "כתיבה", זכיתי להסיק לא מעט מסקנות על המלאכה והדברים הנלווים לה, וללא ספק המסקנה החשובה ביותר שאליה הגעתי, וזו הנקודה שאני מבקש להציג כמצפן דרך לשירים שבספר, היא שההתמקדות הבסיסית שלי מוכרחה להיות מה אני רוצה להגיד, לפני שאני חושב איך אני רוצה להגיד את זה. צורת החשיבה הזאת היא נר בוהק לרגליי, והיא ליוותה אותי בכל מילה שתבחרו לקרוא כאן.

כשכתבתי את הספר שבידיכם, ביקשתי מעצמי הרבה בקשות, אבל הינה בקשה אחת ויחידה ממני אליכם – השתדלו לחפש את הערך שבמילים, תנו להן לדבר ותנו לעצמכם להקשיב. 

שלכם, נועם