לב ספר שיריו החדש של אמיר דרור, צהוב, הוא בהבנה הפשוטה שלפעמים מה שאנחנו מחפשים בחוץ נמצא כבר לידנו. אם ספרו הראשון, "בוא ונתאהב הלילה" (שופרא, 2022), היה מעין קריאה או כמיהה למצוא אהבה, הרי שספרו החדש הוא ההבנה שהאהבה הזאת כבר הייתה שם כל הזמן. "צהוב" מבקש להבין אותה – כיצד היא מתפתחת לאט, כיצד מתגלה מתחת לפני השטח, וכיצד דווקא רגעי המשבר מסוגלים לחשוף את מה שהיה שם כל הזמן.
את שירי הספר כתב אמיר דרור בתקופה שבה התחוללו במקביל שתי תנועות מנוגדות: בעוד החברה הישראלית התמודדה עם משבר פנימי ומלחמה, חברו הקרוב הפך לשותפו לדירה ובהמשך גם לבן זוגו. בין החרדה הציבורית להתאהבות הפרטית נולד ספר המבקש להתבונן באופן שבו דווקא מתוך חוסר הוודאות מתגלות הקרבה, התקווה והיכולת להיפתח אל האחר.
שירתו של דרור מתאפיינת בלשון בהירה, מדויקת ומאופקת. בלי מחוות גדולות ובלא פאתוס, הוא מחלץ מתוך היומיום רגעים קטנים של חסד: מקלט הופך למרחב אינטימי ויום מחלה לדיוקן של חרדה. גם כשהמלחמה נוכחת ברקע, השירים מסרבים להיכנע לרעש ומבקשים להתעכב דווקא על מה שנותר אנושי, שברירי ויפה.
אמיר דרור (1996) נולד בירושלים וגדל בהרצליה. הוא מתגורר ברמת גן, בעל תואר ראשון במדעי המוח ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר־אילן, ועובד כ־Data Scientist. הכתיבה מלווה אותו מאז ילדותו, אך את ספרו החדש הוא רואה כסגירת מעגל אישית: לא רק ספר שירים בוגר על התאהבות, אלא גם על ההכרה בכך שהדברים המשמעותיים ביותר בחיינו אינם תמיד אלה שמגיעים מבחוץ, אלא אלה שלומדים לראות מחדש.