הַכֹּל
יֵשׁ לָךְ הַכֹּל:
עֵינַיִם יָפוֹת כְּחֻלּוֹת
פָּנִים טוֹבוֹת
בַּעַל
בַּיִת
כֵּלִים נָאִים
מִקְצוֹעַ מְכֻבָּד
מִשְׁפָּחָה בְּלִי עַיִן הָרַע
אֲנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבִים אֶת מָה שֶׁאַתְּ
מַרְעִיפָה
וְחֹר בַּבֶּטֶן
לִכְתֹּב מִמֶּנּוּ
שִׁירָה
"בשפה מדויקת, בעוצמה רגשית נדירה, ברגישות ובחמלה, מספרים השירים הישירים של שגית ארבל- אלון על רגעים של חסד וקרבה בעולם מלא כאב, על פגישות חטופות ועל פרידות שאין להן סוף, על אהבה שאין לה בית ועל בית שאין לו אהבה." צרויה שלו