"תקשיבי לי סטשה, אחזה רותקה בשתי ידיה של חברתה וסיפרה לה לראשונה על היומן שהיא כותבת. בקרוב, כך אומרות השמועות, יעבירו אותנו לגטו בשכונת קמיונקה. זהו גטו סגור, מוקף בחומה. לפני שיוציאו אותנו מכאן, אסתיר את היומן. כבר תכננתי הכול. אשים אותו במעלה המדרגות המובילות לכניסה לדירה... בבקשה תדאגי לקחת אותו אליך כשכבר לא נהיה כאן".
היומן התגלה לאחר שישים שנה ובעקבותיו נכתב ספר זה, שעלילתו משתרעת על פני כל המאה העשרים ועד לימינו. הספר מגולל סיפור חיים אמיתי על יעקב שנולד למשפחה חסידית בפולין, ושינה במודע את דרכו בהשפעת המהפכות האידאולוגיות והתנועות הסוציאליסטיות שהסעירו את אירופה באותה תקופה. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, הוא עשה דרכו לפלשתינה כחלוץ עם קבוצת חברים. הוא קבע מושבו בקיבוץ שבעמק הירדן, כשהוא נוטל חלק פעיל באירועים מכוננים של התקופה.
זהו סיפור המתחיל בשליחות ובהתלהבות נעורים, וממשיך במקריות שבגינה יעקב מוצא עצמו שוב בפולין, נשוי ואב לשני ילדים, כשקולות פלישת הצבא הגרמני־הנאצי קרבים ובאים. לעלילה מצטרפות שתי בנותיו – רותקה בפולין והמספרת מישראל – שמצאו זו את זו לאחר שישים שנה. יחד הן משחזרות סודות, אהבות, הרפתקאות נעורים, קורות אביהן וסליל חייהן.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
