לסדוק את הכאב כולל רסיסי זיכרונות, חלומות וקטעים בדיוניים שעובדו לסיפורים קצרים. הקול הבוקע מתוך הסיפורים הוא קולה של שירה, דמות סופחת-סיפורים המקרינה אמפתיה. לעתים היא גיבורת הסיפור ולעתים היא עדה להתרחשויות בחייהן של דמויות אחרות. בכל הסיפורים מפעפעת מצוקה נפשית החותרת למנוחה ושלווה.
בספר ארבע חטיבות: "על דיונת חול", סיפורי ילדות ונעורים המתרחשים בשכונת עולים במרכז הארץ, בשנות החמישים; "נוחם, כאב, נוחם", סיפורים על בני משפחה אחת שהאהבה והשואה כורכות אותם זה בזה; "אל תקראי לי לחזור", כרוניקה של עזיבה המתארת אהבה נואשת ופרידה. כמו כן מתואר בה חסד האימהוּת; בחטיבה האחרונה, "חבלים שזורים בחוט דק", מובאות אפיזודות שדרכן מתגלה אמת פנימית של רקמת חיים שלמה. כל סיפור נקרא גם לעצמו, אך ניתן להבחין בזיקות בין הסיפורים הנשזרים זה בזה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
