זוֹכְרִים אֶת רַן הַשְּׁמַנְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַד פֶּלֶא חֲזָקָה? הַפַּעַם מְנַסֶּה רַן לַעֲזוֹר לְסַעַר, יֶלֶד מִכִּתָּתוֹ, שֶׁעָבַר תְּאוּנָה וְנִפְצַע. אֶלָּא שֶׁסָעַר, יֶלֶד חָכָם וְאַמִּיץ בִּמְיֻחָד, מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת עֶזְרַת יַד הַפֶּלֶא שֶׁל רַן. רַן מִתְעַקֵּשׁ, סַעַר מִתְעַקֵּשׁ – מִי יְוַתֵּר? מִי יַעֲזֹר לְמִי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר? וְאֵיךְ הַהַרְגָּשָׁה לִהְיוֹת מְקֻבָּל בַּכִּתָּה? עַל כָּל אֵלֶּה וְעוֹד יְסַפֵּר לָכֶם רַן בְּסֵפֶר זֶה, הַמְּבֻסָּס עַל מִקְרֶה אֲמִתִּי.
עוֹד סֵפֶר מְרַגֵּשׁ בַּסִּדְרָה שֶׁקָּנְתָה לָהּ מַעֲרִיצִים רַבִּים, שֶׁמְּעוֹדֶדֶת אֶת קַבָּלַת הָאַחֵר הַשּׁוֹנֶה, וְגַם אֶת עַצְמִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי.