ליופי בצללי הקיום

ברוך שעשני אישה

בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי אִשָּׁה

מוֹתֶרֶת מֵהָאִישׁ

בְּחֵן אֱמוּנָתִי

יְפִי מַבָּטִי וְדִבּוּרִי

בְּתֹם אַהֲבָתִי

וְתוֹצָרִי.

מְכֻנֶּסֶת בְּאַמּוֹת עֶרְכִּי

בּוֹחֶנֶת וְצוֹפָה מֻשְׂכָּלוֹת

וּמְכַוֶּנֶת מַעֲשַׂי לְהֵיטִיב.

בבית אמי

בְּבֵית אִמִּי מֵאִיר שַׁחַר לִבָּהּ

בְּטֶרֶם יָאִיר יוֹמָהּ.

מְתַכְנֶנֶת עֲמָלָהּ בְּמַחְשֶׁבֶת חִבָּה

עַל אִישָׁהּ וְעַל יְלָדֶיהָ.

יוֹצֵאת חֶרֶשׂ מִמִּטָּתָהּ

לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלַת דַּאֲגָתָהּ

שׁוֹזֶרֶת צַמּוֹת יָפְיָהּ

אֶל תּוֹךְ מִטְפַּחַת צְנִיעוּתָהּ.

שׁוֹטֶפֶת מִפָּנֶיהָ עֶצֶב לֵילָהּ

וּמֵעֵינֶיהָ דִּמְעוֹת יִחוּלֶיהָ

לַעֲשִׂיָּה רְגוּעָה שֶׁל אִישָׁהּ

וּלְהַצְלָחַת יְלָדֶיהָ.

אֶת כוּלָּם תַּצְעִיד קָדִימָה

בְּחִבּוּק אַהֲבָתָהּ.

אורה פטישי, ילידת תימן 1945, בעלת תואר שני בספרות במגמה לכתיבה יוצרת, הקדישה חייה להוראה וראתה בכך יעוד. גרה ויוצרת בבאר-שבע.