"הַקְשִׁיבִי בִּתִּי וְלִמְדִי מִמֶּנִּי אֶת מְלֶאכֶת הַגִּהוּץ,
שֶׁרַבִּים קְסָמֶיהָ כִּמְעַט כְּמוֹ בְּאֶרֶץ עוּץ.
שְׁבִי מוּלִי וּרְאִי אֵיךְ לְהַר שֶׁל בְּגָדִים
אֲיַשֵּׁר כָּאן מִיָּד אֶת כָּל הַקְּמָטִים."
הַגִּהוּץ שֶׁל אַבָּא הוּא סִפּוּר מָלֵא קֶסֶם עַל רֶגַע יוֹם-יוֹמִי שֶׁבּוֹ אַבָּא מְגַהֵץ – וּבִתּוֹ מִתְבּוֹנֶנֶת בִּמְלַאכְתּוֹ. מִבַּעַד לְעֵינֵי הַיַּלְדָּה, עֲבוֹדָה שִׁגְרָתִית וַאֲפֹרָה הוֹפֶכֶת לַחֲוָיָה קְסוּמָה שֶׁמְּקִימָה מְהוּמָה בְּכָל הַבַּיִת. עֲבוֹדַת הַגִּהוּץ הַמְּקוֹרִית וְהַיְּצִירָתִית שֶׁל הָאָב הִיא רַק דֻּגְמָה לָעוֹלָמוֹת הַמֻּפְלָאִים שֶׁאֶפְשָׁר לִבְרֹא עֲבוּר הַיְּלָדִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת פְּנִימָה, עִם מְעַט מַחְשָׁבָה וְהוּמוֹר.