מְכוֹנִית מֵרוֹץ אֲדֻמָּה, עִם גַּלְגַּלִּים גְּדוֹלִים וּפַסִּים לְבָנִים בַּצְּדָדִים. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְאֹהַד. לְאֹהַד יֵשׁ מִילְיוֹן צַעֲצוּעִים וְלִי אֵין כִּמְעַט. אֲבָל זֶה לֹא מַפְרִיעַ לִי בִּכְלָל. רַק עַל מְכוֹנִית מֵרוֹץ מִשֶּׁלִּי אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהַפְסִיק לַחְלֹם... סִפּוּר אוֹפְּטִימִי וּמְרַגֵּשׁ עַל הַפַּעַר בֵּין חֲלוֹם לִמְצִיאוּת וְעַל כּוֹחָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה לְגַשֵּׁר בֵּינֵיהֶם. אֲבִיאֵל בָּסִיל, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, אִיֵּר עַד הַיּוֹם מֵעַל חֲמִשִּׁים סְפָרִים. הַמַּתָּנָה הַמֻּשְׁלֶמֶת הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁגַּם אִיֵּר וְגַם כָּתַב.