נוֹגַהּ מְבַקֶּשֶׁת מִשְׁאָלָה.
הִיא רוֹצָה מַשֶּהׁוּ מְיוּחָד בֶּאֱמֶת, מַשֶּהׁוּ קָסוּם,
מַשֶּהׁוּ שֶׁאֵין לְאַף אֶחָד: חַד־קֶרֶן בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִילָהּ!
אֲבָל אֵיךְ מַשִּׂיגִים חַד־קֶרֶן? וּמָה עוֹשִׂים אִתּוֹ כְּשֶׁהוּא סוֹף סוֹף מַגִּיעַ?
חַד־קֶרֶן בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִילֵךְ הוּא סֵפֶר מְחַמֵּם לֵב עַל תִּקְוָה, כּוֹחַ רָצוֹן וְ... גַּם קְצָת עַל קְסָמִים.