בהתחלה חשבתי שרמבו זה בניין. כי אומרים מגדל רמבו. ואז חבר שלי ייה סיפר לי שרמבו היה משורר. לא כל כך הבנתי למה נתנו לבניין שלי שם של משורר. ייה אמר שזה בגלל שהוא היה מפורסם ומת מזמן. שאלתי אותו אם הוא מת אחרי שהוא ראה את הבניין. ייה אמר שלא, הוא מת הרבה קודם. אמרתי שהיה לו מזל, כי הבניין מכוער בטירוף והוא היה ממש מתחרפן כשהוא היה רואה את השם שלו על דבר כזה."
כך נפתח הרומן המקורי והמרגש הזה שכתב סמואל בנשטרית.
שרלי טראורה בן העשר מתגורר בפרוורי פריז עם אמו ז´וֹזפין, מהגרת ממאלי, ועם אחיו הנרקומן אנרי. בוקר אחד מגיעים שלושה שוטרים מלווים בגברת מסתורית ולוקחים איתם את אמו. שרלי יוצא למסע בן יום אחד בין שיכונים צפופים, מרכזים מסחריים נטושים ואזורי תעשייה, ומרחיק כמעט עד פריז עצמה, בחיפוש אחר אחיו ובניסיון להבין לאן נלקחה אמו, ומדוע.
בהומור ובשפה עסיסית וכובשת מגולל שרלי את הרפתקאותיו ומחשבותיו במשך יממה אחת. רומן מצחיק ועצוב בשפתו של ילד מקורי ומיוחד שנאלץ להתמודד עם אי-הוודאות כשהוא מצויד רק באהבה למילים וברצון ללמוד ובנקודת מבט ייחודית, מפתיעה ומצחיקה, למרות הכול.
סמואל בנשטרית נולד ב-1973 בצרפת. הוא סופר, מחזאי, שחקן ובמאי קולנוע, ופרסם רומנים, מחזות, תסריטים ואוטוביוגרפיה בשלושה חלקים.
הרומן רואים את הלב יצא לאור ב-2009 וזכה בפרס פופוליסט הצרפתי.
מצרפתית: לי עברון-ועקנין
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
