אפרים קיש זיכרונו לברכה (1928–2024), יליד טריפולי, היה סופר בעל קול ייחודי ונדיר. כתיבתו שילבה הומור חד, רגישות עמוקה, ויכולת מופלאה להפוך התרחשויות יום־יומיות לסיפורים מלאי חיים, קסם ומשמעות.
לצד היותו סופר, היה גם ממציאן, אוטודידקט ואיש כפיים, אדם סקרן ורב־כישרונות, שראה בעולם מרחב אינסופי של יצירה, מחשבה וגילוי. רוח זו באה לידי ביטוי גם ביצירתו הספרותית, המאופיינת בדמיון עשיר, מבט חד על המציאות, ונגיעות של אלגוריה והומור שנון.
בסיפוריו, ובמיוחד בעולם הדמיוני של קרטוגואה, הצליח לשקף את המציאות האנושית בעין מפוכחת אך מלאת חמלה, תוך שילוב בין פשטות לכובד משקל רעיוני.
יצירתו משקפת את דרכו – איש צנוע, אופטימיסט, חולם וילד נצחי בנשמתו, שהאמין בטוב שבאדם ומצא יופי בדברים הקטנים של הבריאה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 