המונרכיה הדואלית האוסטרו-הונגרית נוסדה ב-1867 וחלקה ההוגרי כלל חוץ מהונגריה הקטנה בשמה "ארץ האם" ומספר פרובינציות שבהם ההונגרים היו אחת מהקבוצות האתניות. כך הונגריה "הגדולה" שלטה עד תום מלחמת העולם הראשונה (1918) על סלובקיה, קרפטו-רוס, טרנסילבניה, סרביה וקרואטיה. בהסכמי ורסאי ב-1919 הונגריה איבדה את כל הפרובינציות האלה ונשארה רק עם ארץ האם.

היהודים בהונגריה הגדולה שלאחר הקמת המונרכיה הדואלית קיבלו זכויות שוות עם ההונגרים. התנאי היה לאמץ את השפה ההונגרית, ובכך הוגדרו הונגרים בכל מפקד אוכלוסין היהודים התאבים לזכות בלגיטימיות של החברה סובבת, רבים מהם שינו את שמותיהם שמות עם צליל הונגרי כדי להסתיר –לפי הבנתם את שורשיהם היהודיים – וגדילו לעשות אלה מהם שהחליטו להתנצר.

יהודי טרנסילבניה כיתר יהודי ההמלכה ההונגרית קיבלו אותן הזכויות, וגם נהגו בדומה לאחיהם ביתר ההמלכה. יהודי בכל חלקי הונגריה הפכו לחוד החנית של התרבות והמדע בהונגריה, ובינהם היו גם מחדשי השפה ההונגרית . בשלב הזה לקראת מלחמת העולם הראשונה ההנהגות היהודים כחלוצי הקידמה בהונגריה צבט בליבם של ההונגרים הנוצרים. הם רצו להתקדם במושגים מערביים אבל לא לוותר על כבודם האתני ההונגרי.

הלכו ורבו בזמן מלחמת העולם תופעות אנטישמיות.

בתום המלחמה במסגרת הסכמי ורסאי כשני שליש משטחם ושליש מאוכלוסייתם דוברת ההונגרית ונותרו עם ארץ האם בלבד, -יהודי הפרובינציות עברו כל אחד לשלטון אחר.

יהודי טרנסילבניה הכפו לחלק של מדינת הלאום הרומנית. הידים של החבל נתלשו מהתרבות ההונגרית שאיתה כבר חיו בשלווה מדומה ונדרשו להשתלב בתרבות הרומנית, אותה לש שמחו לאמץ. כך בין שתי המלחמות נאבקים היהודים בין הזהות שחשבו לרגע שיש לה—ההונגרית- לזהות התרבותית שאותה לא ששו להפנים בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 גם ההונגרים שהלכו ימינה לפשיזם החלו לראות ביהודים נטע והרומנים בכל מדינת הלאום הרומנית על כל חבליה הרב אתניים כשהזרים השונים הפכו להם לצנינים גם היהודים בטרנסילבניה שנשאו "חטא כפול " גם יהודים וגם רובם עדיין טבועים בתרבות ההונגרית – נחרץ גורלם של היהודים.

ב-1867 ההונגרים העניקו זכות שוות ליהודים, הרי ב-1944 ניניהם וניני ניניהם שלחו את היהודים למחנות השמדה –שכבודם נרמס וגופותיהם נשרפו.

Conflictus

הכבוד האבוד של היהודי ההונגרי