רוֹנִי הַקְּטַנָּה אוֹמֶרֶת שׁוּב וָשׁוּב, "אַבָּא! אַבָּא!"
לְמָה הִיא מִתְכַּוֶּנֶת? אוּלַי לְחָתוּל,
אוּלַי לְסוּס, וְאוּלַי בְּעֶצֶם לְאִמָּא?
אַבָּא! אַבָּא! חוֹגֵג אֶת הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת וְאֶת הַנִּסְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים
שֶׁל הַיֶּלֶד לְתָאֵר בְּעֶזְרָתָן אֶת הָעוֹלָם שֶׁסְּבִיבוֹ.
נִירָה הַרְאֵל הִיא מִבְּכִירֵי סוֹפְרֵי הַיְּלָדִים בָּאָרֶץ. בֵּין סְפָרֶיהָ הָאֲהוּבִים:
מַפְתֵּחַ הַלֵּב, סַבָּא בִּישֵּל מָרָק, צִלָּה וְגִילָה, אֶת זֶה, שְׂפַת הַסִּימָנִים שֶׁל נֹעָה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
