רוחות בירושלים

צעירה שעברה לגור ברחוב, מושבניק המשתוקק למקום של כבוד בבית הכנסת, ילד מחונן המסתיר סוד גדול וילדה שהלכה לאיבוד בבית הקברות הם חלק מגיבורי אסופת הסיפורים רוחות בירושלים.

באמצעות סוריאליזם קל, שפה מינימליסטית או מצבים אבסורדיים מציבה רסל דיקשטיין זרקור על טיפוסים  הנבלעים במיינסטרים או נדחקים לשולי החברה.

 

רוחות חיי, אורחות חיי.

זרמי אוויר באו,

הפיחו בי טעם חיים

והתפוגגו.

פנטומים נשאו משאלת מוות,

צפרירי בוקר השיבו רוחות של תקווה,

השדים חגגו כל הלילה, והרפאים חסכו מרפא.

הייתי שם.

בכולם.

נפש. רוח. חיה. יחידה.