''מִי... אַתֶּן?" שָׁאַל טוֹמִי בְּגִמְגּוּם. "אֲנַחְנוּ אַפְלוּלִיּוֹת, בּוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ," עָנְתָה לוֹ אַחַת מֵהֶן. "אַתֶּן פֵיוֹת?" הִתְבַּלְבֵּל טוֹמִי, "שֵׁדוֹנִיּוֹת?" "אֲנַחְנוּ אַפְלוּלִיּוֹת, כְּבָר אָמַרְתִּי," רָגְזָה הָאַפְלוּלִית, "לֹא פֵיוֹת וְלֹא שֵׁדוֹנִיּוֹת. אֲנַחְנוּ הַרְבֵּה פָּחוֹת תְּמִימוֹת מִפֵיוֹת וְהַרְבֵּה יוֹתֵר חֲכָמוֹת מִשֵּׁדוֹנִיּוֹת." "לֹא יָדַעְתִּי... שֶׁקַּיָּמִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה..." הוֹסִיף טוֹמִי לְגַמְגֵּם. "וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי שֶׁקַּיָּמִים יְלָדִים מְטֻמְטָמִים כָּאֵלֶּה..." הֵשִׁיבָה לוֹ אַפְלוּלִית אַחֶרֶת, "אֲבָל הִנֵּה, אֲנִי רוֹאָה שֶׁכֵּן." הַרְפַּתְקָאוֹת מְלֵאוֹת הוּמוֹר וְדִמְיוֹן מַמְתִּינוֹת לָכֶם בַּסֵּפֶר הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ הַזֶּה, פרי עטה של אֶשְׁכָּר אֶרְבְּלִיךְ-בְּרִיפְמָן, מְחַבֶּרֶת הַסְּפָרִים אָנִיס, מְכַשֵּׁפָה מַתְחִילָה; לִיר הַדְּרָקוֹן וּשְׁעוֹן-הַחוֹל; כּוֹכָבִים נוֹפְלִים; אִמָּא, נָכוֹן?; וְסִדְרַת רַבֵּי הַמֶּכֶר הַמַּצְלִיחָה, ווִינְטֶר בְּלוּ, יַלְדַּת-פֵיוֹת.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
