סיפוריו של רווה שגיא מציגים באירוניה מושחזת שלא נעדר ממנה הומור מיוחד במינו רגעים נבחרים מן החיים שבהם האכזבה, חוסר התוחלת, התקיעוּת בעבר מצטיירים בצלילות מצמיתה. אבל אף אחד מהסיפורים האלה לא יכול היה להיכתב בלי תשתית של אמונה עמוקה בהיותנו ראויים לאהבה ולאושר, ויותר מזה, בציפייה להתגשמותם.