הרפתקת המדיטציה של מאיה

״...כְּמוֹ רַב חוֹבֵל, גַּם אֲנִי מַפְלִיג לַאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, 
אֲבָל רַב חוֹבֵל מַפְלִיג לַאֲרָצוֹת הַרְחֵק מֵעֵבֶר לַיָּם, 
וַאֲנִי מַפְלִיג לַאֲרָצוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת עָמֹק בְּתוֹכִי. 
אֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם וּמְנַסֶּה לְהִתְרַכֵּז בַּמֶּרְכָּז שֶׁלִּי."
״בַּמֶּרְכָּז?" תָּהֲתָה מָאיָה.
״כֵּן," עָנָה אַבָּא, "הַמֶּרְכָּז הוּא הַמָּקוֹם שֶׁל הַשֶּׁקֶט בְּתוֹכֵנוּ, 
וְקַיָּם בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְאִם מִתְרַכְּזִים אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתוֹ."

כשמאיה מגלה בוקר אחד את אבא ישן בישיבה, היא מופתעת מאוד, אבל אז היא מבינה שאבא לא ישן אלא מתרגל מדיטציה. אבא ומאיה יוצאים יחד להרפתקה, שבה מאיה מגלה שלא משנה עד כמה רגשותיה סוערים, היא תמיד יכולה להתחבר לעוגן שלה ולמצוא את המרכז של השקט בתוכה.

נתנאל יוסף זרגרי הוא פילוסוף ואומן רב־תחומי העוסק במוזיקה, בפואטיקה, בסיפורת, בכתיבת מחזות ובבימוי תיאטרון. נתנאל מתרגל פילוסופיה ב"אקרופוליס החדשה" ומדיטציה כ־15 שנים. זהו ספר הילדים הראשון שהוציא בעקבות השראה שקיבל מילדה אחת סקרנית ושובבה.

רון לוין היא מאיירת ויוצרת קומיקס, זוכת פרסי ״נבון״ ו״ברווז הזהב״, אימא של גאיה ונלי.