"הר הבית בידינו" – הכריז מוטה גור, ובכך הגיעה ההתרגשות הלאומית של מלחמת ששת הימים לשיאה. תחושת רוממות לאומית גאתה בלבבות עם החזרה לנחלת האבות, לעיר העתיקה, לשכם, לחברון, לבית לחם ולערש מורשת התנ"ך כולה. אך כל זה היה עשוי להישאר בגדר חלום. בחלוף האופוריה הגיעו גם הלחצים הבין־לאומיים, וממשלת ישראל היססה לפעול בשטח.
באותם ימים הרי גורל קמו תנועות ויחידים שפעלו לקביעת עובדות בשטח. אחד הבולטים שבהם היה הרב משה לוינגר. שמו נישא בהערצה בפי אוהדיו, ולשלילה חריפה בפי מתנגדיו. אך איש אינו יכול להתעלם מהאיש ומן המהפכה שחולל עם שותפיו לדרך בהנהגת המתנחלים. הוא רץ על ההרים, במסדרונות הכנסת, בעצרות ובהפגנות, בחברון ובדהיישה ואף בבית הסוהר. הוא גייס אנשים וגייס כספים; לפעמים התקדם בצעדים שקטים ומדודים ולפעמים מצא הזדמנויות לפריצות גדולות. לפעמים פעל עם הממשלות ולפעמים נגדן.
רוח אחרת מגולל את סיפור חייו של הרב משה לוינגר באמצעות מסמכים, תצלומים ועדויות אישיות. מן הילדות בירושלים ועד לחידוש היישוב היהודי בחברון ולייסוד גוש אמונים נפרשת דמותו של מנהיג ואב, פורץ דרך ותלמיד חכם שהאמונה והעשייה היו כרוכות אצלו זו בזו. נחישותו ושיטות הפעולה המגוונות שנקט, תוך קביעת עובדות בשטח ונכונות לעימות פומבי עם ממשלות ישראל מימין ומשמאל שינו את מפת ההתיישבות ועוררו ויכוחים רבים שטרם הוכרעו עד היום.
סיפורו האישי של הרב משה לוינגר נותן זווית ייחודית לסיפורה של ההתיישבות ביהודה, שומרון וחבל עזה ולסיפורה של מדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה.
מנשה לוינגר (יליד תשכ"ז), בנו של הרב משה לוינגר, הוא מורה ומחנך, ממייסדי בית עין ב' (מרחבי דוד) וממקימי תנועת נחלה להתיישבות.
נחמיה וייס (יליד תשמ"ה), תושב קריית ארבע, הוא מורה להיסטוריה וממקימי תנועת נוער למען ארץ ישראל ותנועת נחלה להתיישבות.