תהילה מבקשת למחוק מן הזיכרון פרק מוכתם מעברה כדי שתוכל לשוב ולהרגיש ראויה לאהבה. אופיר משוכנע שהפריצה הגדולה שלו נמצאת מעבר לפינה ומסרב לדמיין כל אפשרות אחרת גם כשהפער בין החלום למציאות גובה ממנו מחיר כבד. צופית גוררת את עצמה מדי בוקר לעבודה בטוחה עם שכר מעולה. בסתר ליבה היא חולמת על עשייה אחרת, אך ברור לה שבגילה מאוחר מדי להתחיל מחדש.
מה מאפשר לנו להמשיך לנוע גם כשהחיים אינם נענים למשאלותינו ולמצוא מרחב של בחירה בתוך מציאות שאיננו יכולים לשנות?
דומה ליבי לתינוק נולד מתוך מפגשים אנושיים בחדר הטיפול. הוא מזמין אותנו לצאת למסע נפשי ורוחני בעקבות היכולת לקוות. בלב הספר עומד המתח שבין התקווה הילדית התמימה, המאמינה שהכול אפשרי, לבין התקווה הבשלה – זו שאינה מבטיחה שהכול יסתדר, אך מדרבנת אותנו להישאר בכל זאת בתנועה.
בעולם רווי אי־ודאות, כאב ואכזבות, התקווה אינה מותרות. היא מאפשרת לנו לדמיין עתיד אחר, לשאת רגשות קשים, להישען על קשר מיטיב ולבחור בצעד הבא גם כשהדרך מעורפלת. דרך סיפורי טיפול, מחקר פסיכולוגי, מקורות יהודיים וכלים מעשיים בודקת מרים אבנרי כהן איך התקווה נולדת בקשר, באילו דרכים הדמיון מצית אותה, מדוע ההסכמה לכאוב מאפשרת לה להתחדש וכיצד טובה פעולה אחת מאלף אנחות. בד בבד היא בוחנת גם נושאים כמו תקוות שווא, פנטזיות הצלה וחשיבה חיובית כפויה.
דומה ליבי לתינוק הוא ספר לכל מי שמבקש לטפח תקווה בחייו ואף להיות סוכן של תקווה בחייהם של אחרים.
ד"ר מרים אבנרי כהן היא פסיכולוגית ומרצה. היא מתעניינת במיוחד ברגעים שבהם אדם יודע הרבה על עצמו ובכל זאת מתקשה לזוז, להשתנות או לקוות. כתיבתה נולדת מן המפגש בין חדר הטיפול, מחקר פסיכולוגי, מחשבה יהודית וחסידית וחיי היום־יום. ספרה הקודם, מתחת לגשר, ראה אור בידיעות ספרים בשנת 2022.