אני והפוליטיקאי שלי

"יש לך עוד דוגמאות?" שאלתי משולהב.

"הטנגו של הקיצוניים, משלנו ושל הפלסטינים, אנשי ה'כולה שלי'," אמר מייד.

"מה הכוונה 'הטנגו שלהם'?"

"שהם רוקדים יחד, צעדים משולבים. הרמוניה."

"אבל הם הקצוות הכי מרוחקים. מה פתאום משתפים פעולה?"

"ההפך, הם הכי קרובים. פוליטית ואידיאולוגית," אמר בנחת.

"אבל איך? הרי כל אחד מהם רוצה את כל הארץ לעצמו!"

"בדיוק, אותה אידיאולוגיה – כולה שלי, מול האידיאולוגיה והפוליטיקה השנייה, פשרה וחלוקה – שתי מדינות לשני העמים."

התמונה המצטיירת מן המערכת הפוליטית ומהתנהגותם של רבים מהפוליטיקאים כוללת כוחנות, זריעת שנאה, ואינטרסנטיות אישית או מגזרית. הניסיון להבין מה מטרתם של המהלכים והפעולות שפוליטיקאים נוקטים, מובילים להסברים כמו טמטום, טירוף, תאוות בצע או כוח. כל אלה מרחיקים מכל רצון למעורבות ולעשייה פוליטית. אני והפוליטיקאי שלי הוא ספר המנסה להעניק כלים להבנה מעמיקה יותר של הפוליטיקה ולחשוף שכבות של היגיון מתחת לשיגעון. ככל שנצליח להבין – כך מאמין המחבר – נוכל להגיב יותר, להשתתף יותר ואולי לשנות לא רק את התוצאות של הפעולה הפוליטית המשפיעות על חיינו, אלא גם את הפוליטיקה עצמה. 

אני והפוליטיקאי שלי מתאר מערכת יחסים בדיונית בין עוזר פרלמנטרי צעיר ותאב דעת ובין פוליטיקאי ותיק ובעל הבנה עמוקה, שבשירותו הוא עובד. דרך שיחות עם הפוליטיקאי, שהתקיימו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, נזכר המספר בתובנות רבות, שערכן לא יסולא בפז, שרכש על המערכת הפוליטית. הספר משלב ידע תיאורטי לצד סיפור מערכת היחסים המתפתחת בין השניים ובין העוזר הפרלמנטרי לאשתו לעתיד – כל זאת תוך כדי בדיקה עצמית של העוזר באשר להתאמתו לחיים הפוליטיים. על רקע מראות מן הכנסת וסוגיות אקטואליות מאי-פעם הופך חקר הפוליטיקה למדע מרתק מאין כמותו, מצחיק ומבעית בו בזמן. 

אמנון ארבל, יליד 1965. לומד חוקר ומלמד חשיבה פוליטית יותר מ-30 שנה. מנתח את המציאות באמצעות חיפוש של חוקיות ודפוסי פעולה, כדי לחשוף את הכוחות ואת האינטרסים שמאחורי האידיאולוגיות המוצגות לציבור.