חשבתם פעם איך זה להיכנס למוח של גבר הומו, רווק, בודד, חרמן וצמא לכפית קטנה ולמישהו שיכין לו ארוחת ערב, כי אפילו חביתה הוא שורף?
לפני 6 שנים התחלתי לכתוב סיפורים שקרו לי כפוסטים בקבוצת פייסבוק גדולה. כל פוסט צבר אלפי תגובות, והמנהלים של העמוד החליטו להעיף אותי מהקבוצה! הם טענו שאני משתלט להם על העמוד או משהו…
עברתי לכתוב בקבוצה אחרת, קטנה יותר, של שכונה, ועל כל פוסט שפרסמתי הייתה בחורה שאני לא מכיר בשם יוליה שהייתה מגיבה על הפוסטים עם ציור שהיה מבוסס על הסיפורים שלי.
יום אחד יצרתי קשר עם אותה יוליה והצעתי לה שאאגד סיפורים שהם אינטימיים מדי כדי לפרסם אותם, אצור מהם ספר, אשלח לה אותו והיא תצייר ציור לכל סיפור. וככה נולדה היצירה הזאת.
עכשיו הספר בידכם ואתם יכולים להציץ לכל הסודות הכי כמוסים שלי רגע לפני שאתחרט ואשרוף את כל העותקים שנשארו.
ברור לי שהולכים להיות כמה אקסים כועסים מאוד, שינסו לעבוד קשה כדי לגרום לי להוריד אותו מהמדפים.
אז עד אז - מוזמנים לקרוא אותי.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
