המראה הנשי היה נתון מאז ומעולם תחת מבטה הבוחן של החברה האנושית, ובייחוד בתקופה הנוכחית בה דמויותיהן של נשים ניבטות ונידונות בכל מקום. באופן זה הפכה הנראוּת לגורם חשוב המעצב את זהותן של נשים, הנענות לאידאל היופי ולרף הציפיות שהוא מציב. הדברים נכונים ביתר שאת בנוגע לנשים דתיות עליהן חלות הלכות צניעות הלבוש. ספר זה מבקש להצביע על האופן בו מכוננים חיבורים הלכתיים והגותיים את הזהות הנשית. טקסטים אלו, שנכתבו החל משנות השבעים על ידי ברי וברות סמכא בציונות הדתית, מסמנים עידן בו התכנסה הצניעות למובנה הגופני והארוטי והפכה להיות נייר הלקמוס לבחינת רמתם הדתית של יחידים, קהילות ומוסדות. באמצעות שימוש במושגי היסוד 'קדושה', 'כבוד' ו'אשמה', ותוך הסתייעות בתאוריות עכשוויות של מגדר, גופניוּת ומבט, מציע הספר זווית חדשה ומטלטלת לדיון בסוגיית הצניעות. זהו מחקר היוצא מתוך עולמה של הציונות הדתית, אך מסקנותיו חורגות ממנו אל עבר חוויותיהן של כלל הנשים החיות תחת המבט הגברי והשפעותיו.
ד"ר תניה רגב, משמשת כמנהלת האקדמית במכון שוקן למחקר היהדות וכמרצה במכללת הרצוג. בעלת הסמכה כטוענת רבנית.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
