ראג' הגיש לי את הסיגריה כמו שהיה עושה פעם, כמו כשהיה מגיש לי סלט טונה, בירות ביתיות, ארוחות צהריים ובוקר בבית, או חתיכת לחם עם שמן זית וחומץ. כל הדרכים שבהן היה נוהג לארח אותי מאז ומעולם. אחרי שהוא הגיש לי את הסיגריה הוא גלגל לעצמו אחת נוספת. דלת ההזזה של המרפסת נפתחה וראג' הגיש את הסיגריה המגולגלת הנוספת לניצן. המבטים שלהם נפגשו. היא חיבקה את ידו אחרי שלקחה לעצמה את הסיגריה. ואז היא קרבה גם אותי אליה וחיבקה גם את היד שלי.
"מתי נהיה גם בשמחות יחד?"
דון מחפש את עצמו בכל מקום, רק לא איפה שהוא נמצא.
אחרי שאיבדו את אביהם לפראנויות ואשפוזים פסיכיאטריים, ראג' לוקח את המשפחה שלו לאמריקה, ניצן נשארת כאן לטפל בכולם ודון ממשיך ללכת לאיבוד.
כשסאם, בתו בת השבע של ראג', מוצאת בוקר אחד את אימה ללא רוח חיים, המשפחה מתאחדת להלוויה אלימה ולשבעה. אבל עבור האחים המציאות שבה הם מתאחדים היא אותה המציאות שממנה הם ברחו.
שנים לאחר מכן סאם וג'ס, בנותיהם של ראג' וניצן, מצולקות מהבתים שפצעי הוריהן פירקו, יוצאות יחד למסע של תאוות וחיפושים רוחניים בספרד ובאמריקה. הן מזמינות את דודן דון, שעדיין תלוש בחייו, להצטרף אליהן. החיפוש שלהן מאיים לפרק גם אותו, הן רוצות לתקן את מה שנשבר והוא רוצה להחזיק את הרסיסים.
כל מקום רק לא כאן הוא סאגה משפחתית על הניסיון לברוח (או להתנפץ חזיתית) מאהבה לאנשים הקרובים לנו ביותר, מאובדנם, ממה שלא היה שם לכתחילה. אבל בו בזמן הוא גם סיפור על אפשרות דקה של נחמה ושל קרבה בתוך פצעים משפחתיים חשוכי מרפא.
גיל מלטה הוא מטפל בדרמה, אב לשניים. גר עם משפחתו כאן, בצפון הארץ. כל מקום רק לא כאן הוא ספרו הראשון.