שחקן משנה

קצה הענן, מבעד לערפילים, מופיעה דמות נוספת. רעמת שערה החום נשפכת גלים־גלים אל שמלתה הלבנה הפשוטה, אך עם זאת, הכמעט מלכותית. גֹון עורה מוקה, ואף שגווה זקוף, הוא אינו מצליח להסתיר את זוג כנפיה המבצבצות מעל לכתפיה. היא מרימה את שולי שמלתה עד לגובה ברכיה ומטפסת מעלה עד שהיא מגיעה אליי, לפסגת הענן. האווירה כבדה ודחוסה כמעט כמו הערפילים, ומילה לא יוצאת מפיה או מפי. "תודה שבאת, שולה," אני חושב. "הגזמת ג'ימי," משיב לי קולה.

הספר שחקן משנה הוא סיפורם האמיתי של שני אנשים – לי (שולה) ומאיר (ג'ימי) – שנפגשו מתחת לפנס רחוב בתל אביב. אהבתם פרחה ותוך זמן קצר יחסית הם התחתנו, נולדו להם תאומים מקסימים ושניהם עמדו על סף פריצת דרך בקריירות שלהם. אבל בנקודת השיא הזו סיפורם הבורגני תם והתחלף בפתאומיות בסיפור שונה לגמרי: לי אובחנה עם סרטן ריאות בשלב ארבע והחלה את מסעה הארוך להחלמה.

סיפור מסעה של לי, על תהפוכותיו הרבים, מתואר מנקודת מבטו של מאיר – שותפה האינטימי למסע – שהפך באחת מבעל למטפל עיקרי באשתו האהובה. נקודת מבטו הייחודית, זו של המלווה, שחקן המשנה, שזורה בפרטים יום־יומיים אבל גם חד־פעמיים, מפתיעים, משעשעים ומכמירי לב. במעין סערת רגשות מאורגנת, מאיר פורש בפנינו את מסעה של לי, שהוא למעשה משאה של החולה בסרטן קטלני אך גם, ולפרקים בעיקר, את מסעו שלו – הוא משאו של המטפל העיקרי. שני המסעות הללו מתלכדים לסיפור מסע משותף שאוצר בתוכו גם שיעור אחד גדול. זהו סיפור על מלחמה לחיים, על זוגיות במבחן, על הורות בצילה של מחלה (ומגפה) ועל קרב מוחות מול רוצח מיומן. אבל מעל לכל אלו, זהו סיפור על שני אנשים שנפגשו ערב אחד מתחת לפנס רחוב בתל אביב, וחרף הקשיים שחוו, נשארו נאמנים לחוזה הנשמתי שלהם, עד שהמוות הפריד ביניהם.

לי ג'דה: נולדה ב־1976. יזמית ומנהלת מפעל בתחום במזון. כתבה את התזה שלה באוניברסיטת תל אביב על קונפוציוניזם וליברליזם. הקימה משפחה עם מאיר והפכה אם לתאומים. בגיל 40 אובחנה כחולה בסרטן בשלב מתקדם. סיפור התמודדותה עם המחלה מתואר בספר זה.

מאיר נואמה: נולד ב־1973. עוסק בהוראה ובמחקר המזרח התיכון יותר משני עשורים. הקים משפחה עם לי והפך אב לתאומים. בגיל 26 היה "המטפל העיקרי" של הוריו; ולאחר מכן גם של אשתו. התובנות שקיבל בתפקיד זה שזורות לאורך ספר זה.