זהו אינו רק סיפורה של משפחה, אלא סיפורה של דרך. דרך הנפרשת על פני דורות ומקומות, ושוזרת יחד חזון, אמונה ומאבק, לכדי סיפור אחד של זהות והמשכיות.
עמליה לויטין פורשת את קורות שלוש השושלות המרכיבות את משפחתה – שכטר, קייזרמן ולויטין – אשר היו שותפות להקמת היישוב העברי בארץ ישראל. מן המושבות הראשונות בגליל, דרך חיי הרוח והחסידות, ועד פעילות מחתרתית בשורות ניל"י, נרקם כאן סיפור היסטורי חי, אישי ונוגע. לצד התקומה, נוכחים גם הכאב
והאובדן – גירוש, מחלות, שכול וטרגדיות אישיות – המלווים את המשפחה לאורך הדורות.
בחלקו השני של הספר מתגלה סיפורה האישי של עמליה: מסע חיים של אחריות, מסירות והתמסרות, כאחות אחראית במשך עשרות שנים, וכאישה הנושאת על גבה – כמעט בלי לערער – את משא חייה. מתוך כך מתבהרת תפיסת עולם שקטה אך ברורה וחדה: לא תמיד אנו בוחרים את הדרך, אך אנו בוחרים כיצד לשאת אותה.
זהו ספר על זיכרון ועל שייכות, על כאב ועל כוח, ועל אותה אמת פשוטה שאינה ניתנת לוויכוח: המסע שלנו נרקם מתוך המשא שניתן לנו לשאת.
עמליה לויטין שימשה לאורך ארבעים שנים אחות אחראית במערכת הבריאות בישראל. לצד עשייתה המקצועית רבת השנים, עסקה בחקר שורשיה המשפחתיים, באיסוף עדויות ובתיעוד היסטורי מדוקדק.
ספר זה הוא פרי מסע אישי ומחקרי כאחד, ניסיון כן ואמיץ לשמר זיכרון, להעניק קול לדורות שקדמו, ולהניח תשתית לדורות הבאים שיבקשו לדעת מאין באו. בכתיבתה משלבת עמליה דיוק היסטורי עם רגישות אנושית, ומזמינה את קוראיה למפגש נוגע ללב עם סיפור חיים הנע בין הפרטי ללאומי.