כשמלקולם מלקולמסון, סטודנט צעיר למתמטיקה, מחפש מקום מבודד שבו יוכל להתכונן לבחינותיו ללא הפרעה, הוא מוצא בדיוק את מבוקשו: בית עתיק וריק בפאתי עיירה קטנה, מוקף חומה וניצב בשממה מוחלטת. אזהרותיהם של אנשי המקום אינן מטרידות אותו. מבחינתו, סיפורים על בעליו הקודם של הבית, שופט אכזרי ונקמן, אינם אלא אמונות טפלות של אנשי כפר.
אלא שבלילות הבית מתעורר לחיים. עכברושים מתרוצצים מאחורי קירות העץ, חבל פעמון עתיק משתלשל מן התקרה, ועכברוש עצום מופיע שוב ושוב על כורסת האלון שליד האח ונועץ במלקולמסון מבט שטוף שנאה. ככל שהלילות חולפים, הולך ומיטשטש הגבול שבין צירוף מקרים לבין דבר שאין בכוחו של ההיגיון להסביר.
בית השופט הוא מסיפורי האימה המצמררים של בראם סטוקר, מחבר דרקולה: סיפור גותי רב עוצמה על צעיר הבטוח כי התבונה מגינה עליו מפני אמונות טפלות, עד שהוא מגלה שיש בתים שבהם העבר אינו מתכוון להישאר בעבר.