שורות ארוכות של קוביות בטון אפורות, טרנזיטים וסמי-טריילרים בפקק שאין לו סוף. רוכלים מכל הגילים מוכרים דגים, מסטיקים וציפורים בכלובים. מאות פלסטינים, עם אישור, בלי אישור, מנסים להגיע הביתה.
וכמה חיילים צעירים, מבולבלים, נרגזים, ממלאים הוראות שמשתנות בלי הרף.
מחסום קלנדיה. תיאטרון האבסורד של הכיבוש.
הסופרת והמתרגמת ליה נירגד מגישה עדות מצמררת בגוף ראשון, תיאור ספרותי מדויק, גרוטסקי, של חורף אחד בקלנדיה. חורף של טירוף.
נירגד מגיע לקלנדיה מדי שבוע כחלק מפעילותה במחסום-watch. בינה לבין החיילים מתפתח דיאלוג מתמשך, שמידרדר לא פעם לעימותים קשים, ומתחלף ברגעים הכי לא צפויים בבדיחות והקנטות, שמעידות יותר מכל על הייאוש המשותף לשני הצדדים. מתוך הדיאלוג הזה עולה דיוקן מטריד של החייל הישראלי הנקרא לשרת את מולדתו במחסומים והופך – בעל כורחו לפעמים – לבירוקרט גזען ואטום.
ליה נירגד גרה בניגריה בתקופת מלחמת ביאפרה, בארגנטינה בתקופת הגנרלים, וכיום בתל-אביב – מרחק שעה וחצי ממחסום קלנדיה.
נירגד (42) חיה עם בן זוגה דניאל דור (מחבר הספר עיתונות תחת השפעה) ושלוש בנותיהם מנישואים קודמים.
פירסמה בהוצאת עם עובד את הרומנים כמו בג'מייקה וגוף זר, ואת ספר הילדים נשיקה לשפונזה.
באוקטובר 2002 ראה אור בארה"ב רומן ראשון שלה באנגלית, As High as the Scooter Can Fly, שיראה אור בקרוב בהוצאת זב"מ.
בין תרגומיה: בחזרה אל קולד מאונטן מאת צ'רלס פרייזר (עם עובד), פאטי דיפוזיה מאת פדרו אלמודובר (בבל) וסמוראי בוגי מאת פיטר טאסקר (חרגול).