שתי אחיות, קלרה ואילנה. אילנה הבכורה, מבוגרת מאחותה בכמה שנים ועובדת כפקידה בבנק. קלרה, צעירה וחטובה, יחסית לאחותה, היא בעלת נפש אמנותית יותר, ועובדת לפרנסתה כמורה למוזיקה בבית ספר. שתיהן נשואות ולשתיהן יש ילדים בוגרים. רונן, בעלה של קלרה, הוא קונדיטור ויוני, בעלה של אילנה, הוא איש עסקים. לשני הזוגות יש משפחה מורחבת, והם מקיימים יחד שלל טקסים (ארוחות חגים, פיקניקים על שפת הים, חוגים, פגישות במסעדות וכולי) המאפיינים אותם, כשתיים מתוך עשרות אלפי משפחות, שהן המסד היצוק של המעמד הבינוני הבורגני הישראלי.
ואולם, מתחת לחיי השגרה, מתחולל בין ארבע הדמויות, מחול קנאה חריף והרסני. מה שגורם לו לצאת מן הכוח אל הפועל הוא אורחת מסתורית, ששמה מרצ'לה. מרצ'לה זאת זכתה בירושה בארץ מולדתה איטליה, ומסיבות השמורות עמה, היא מחליטה להיות לתורמת תרבות בישראל. הפרויקט הראשון שלה הוא הפיכת הקונדיטוריה של רונן וקלרה למרכז תרבות פורח, שיהווה אבן פינה לעשרות מרכזי תרבות שעתידים לקום בעקבותיו. הפרויקט של מרצ'לה מציף בעוצמה את מחול הקנאה החריף בין הזוגות ובתוכם. כל הארבעה, מי פחות ומי יותר, מועדים ונסחפים במערבולות של מיניות ורכושנות ובעיקר קנאה חשכה.
בקנאה ירוקת עיניים, כמו בספרה וחצי תאוותה (פרדס, 2024), ממשיכה שולה ברנע לעקוב אחר הדרכים הפתלתלות שבהן היצרים האפלים פורצים להם מוצא, דרך מסכת המהוגנות של בני מעמד הביניים הישראלי. ברנע, שזהו ספר הפרוזה השישי שלה, עושה זאת במיומנות אמנותית ופסיכולוגית מרשימה.
יגאל שוורץ