סולטנה לא קוראת.
לא כותבת.
ובכל זאת — עכשיו הוציאה לאור ספר.
היא גרה בדירת עמידר קטנה בקומה רביעית בלי מעלית, מוקפת בשקיות, קרטונים, חתולים, רבנים, חלומות ואוצרות שאסור בשום אופן לזרוק.
אין לה בעל.
אין לה ילדים.
אין לה כמעט משפחה.
אבל יש לה קהל.
אנשים עולים אליה כבר שנים כדי לשמוע מה ראתה בקפה, מה חלמה בלילה ומה אמר לה אברהם אבינו.
לפני יותר מעשרים שנה נכנסתי לדירה שלה.
התכוונתי להישאר שעה.
נשארתי עשרים שנה.
הקוראת בקפה הוא סיפור מצחיק, כואב ובלתי נשכח על חברות בלתי אפשרית, על שיגעון והיגיון, ועל אישה אחת יוצאת דופן שהכריחה אותי לשאול מחדש מה באמת נחשב נורמלי.
בהתחלה נדמה שסולטנה חיה בשולי החברה.
עם הקריאה מתגלה שהשוליים נמצאים בתוכנו.
זהן ספרה השלישי של מעיין מואטי, מחברת הנולה ו-סיפורים קצרים על אנשים קצרים — בזמן, כסף וסבלנות. יוצרת ערכת קלפי הנולה וקלפי ZOOM IN -OUT.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
