ספר לימוד זה מנסה לאפשר פתיחת חלונות רעיוניים אל השפה, התרבות ובמידה מסוימת גם לאופן החשיבה המקובל בארץ השמש העולה. ארץ שלא רק ממוקמת באופן מעשי בקצה השני של העולם, אלא גם מהווה קוטב תרבותי של ממש לכל מה שאנחנו רגילים לכנות בשם ישראליות. ארץ המאופיינת בשוני התנהגותי כה עמוק, שיש כאלה הרואים בעומק ההבדל כאילו מרחק בין כוכבי לכת שונים. יש גם כאלו הסוברים שאחד הדברים היוצרים את ההבדל הגדול בין שני העולמות האלו מעוגן עמוק בשוני בין עברית ויפנית.
לא הרבה אפשר לומר על המחבר ששייך לעניין חומר הלימוד המפורט בכל יחידות המקראה. סיפור חיים אישי במקרה זה לא אמור לתרום לתהליך הלימוד עצמו. עם זאת, ייתכן והלקח המרכזי שרכש המחבר במהלך ההיחשפות לחיי השגרה ביפן ולתרבותה, הוא החשיבות של השפה להבנת אנשיה. בעזרת הלקח הזה מבקש ספר זה, או 'המדריך', לאפשר לישראלים הרוצים בכך להניח יסודות של גשר רעיוני לדרכי החשיבה המיוחדות המאפיינות את תרבות השיח היפנית. כך גם לאפשר גישה לאנשי הארץ הזו שגם כיום אינם נוטים לתקשר בשפות זרות. אפילו באותם מקרים בהם ניתן לקיים שיח באנגלית למשל, תבנית השימוש המקורית מצויה ברקע, והדברים עוברים מעין 'תרגום' של רעיונות הנאמרים למעשה ביפנית. כך שהיכרות לומדת עם מערכת הקאנג'י כתשתית יסוד, היא חובה להיכרות עם השפה. אבל גם באותו הזמן תהליך הלימוד מספק אתגר שעשוי להיות מהנה בפני עצמו.