דווקא קוף

נוּקִי רָצְתָה שְׁנֵי דְּבָרִים, 
אָח וְקוֹף. 
אֲבָל אָח בְּכוֹר, 
וְקוֹף עִם פַּרְצוּף קוֹפִיפִי וְחִיּוּךְ קוֹפִיפִי וּפַרְוָה נְעִימָה וְקוֹפִיפִית.
הַהוֹרִים אָמְרוּ: "נִרְאֶה", 
וְאָמְרוּ גַּם: "אוּלַי בְּהִזְדַּמְּנוּת",
אֲבָל אָז הִגִּיעַ פֶּסַח וְנוּקִי מָצְאָה אֶת הָאֲפִיקוֹמָן...

דַּוְקָא קוֹף הוּא סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ עַל הִתְבַּגְּרוּת וְעַל מִשְׁאָלוֹת, וּבְעִקָּר עַל אַהֲבַת אַחִים וַאֲחָיוֹת.

נוֹעָה זִיו הִיא עוֹרֶכֶת סִפְרוּת וְלָשׁוֹן, שֶׁעָרְכָה סְפָרִים נִפְלָאִים רַבִּים לְסוֹפְרוֹת וּלְסוֹפְרִים מֻכְשָׁרִים. דַּוְקָא קוֹף הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן.

אֲבִיאֵל בָּסִיל הוּא מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, אִיֵּר עֶשְׂרוֹת סְפָרִים וְגַם כָּתַב שְׁנֵי סְפָרִים לִילָדִים.