הספר נכתב סמוך לאירועי השביעי באוקטובר. התפרצות אכזרית וברברית של החמאס. אירועים אלו המחישו את חשיבות קיומה של מדינת ישראל, לכל אחד מאיתנו וליהדות העולם. הספר מתאר רצף חיים של ילדה, נערה ואישה המתמודדת עם הרגשת חוסר שייכות בעולם רווי אנטישמיות ושנאת יהודים, בפולין ורוסיה של מלחמת העולם השנייה. כדי להיות שוות ערך לנערות הנוצריות איתן למדה, היה עליה להסתיר את יהדותה. בספר תיאורי ילדותה של המחברת במחנות העבודה בסיביר, שכללו התמודדות בלהקות זאבים, והתנפלות על שופט שעמד לדון את אמה של המחברת למאסר ממושך, ותיאור החיים במשטר הסטליניסטי.
בשנת 1950 עלתה מירה רוזנטל עם משפחתה לישראל, וחוותה לראשונה הרגשת שייכות במולדתה האמיתית וגאווה ביהדותה. המחברת מספרת על שנות החינוך בקיבוץ, על שירותה בצה"ל, על הקמת משפחה ועל תפקידה הראשי במחזמר "המכשפה" של גולדפאדן, שהוצג בתיאטרון "האהל".
מירה רוזנטל כתבה דוקטורט באוניברסיטת פורדהאם, ניו יורק. היא זכתה בפרס הצטיינות על מחקרה בנושא הגירה שדן – ומסיק מסקנות מכאיבות - בהשפעת הגירת הורים ישראלים על ילדיהם. היא פרסמה את הספר השמיים הם הגבול, וכתבה מספר שנים ב"ידיעות אחרונות" טור ייעוץ שבועי – "שיחות נפש עם ד"ר רוזנטל". בנוסף לכתיבה מקצועית ועיתונאית, עסקה בטיפול באוכלוסייה בריאה ופסיכיאטרית, ואף טיפלה במי שניסתה להתנקש בחיי מרטין לותר קינג.