יש קייצים שנשארים איתך כל החיים.
לא בגלל מה שקרה בהם אלא בגלל מה שהבנת רק אחר כך.
בקיץ אחד של 1980, בין אופניים, מרכז מסחרי וזמבורה שלא מפסיקה לצפצף, אלון בן שתים עשרה מגלה לראשונה עד כמה רגשות יכולים להיות גדולים, אהבה שמתחילה כמעט במקרה, חברות שמקבלת סדק, ורגע אחד שבו הכול מתערבב ואין דרך לחזור למה שהיה.
בין ניצה, שמדליקה בו עולם שלם, לבין שוקי, החבר הכי קרוב שהופך פתאום למישהו אחר, אלון לומד על קנאה, עלבון והחיים כפי שהם - לא מסודרים, לא נקיים, ולא תמיד הוגנים.
ובתוך כל זה, מופיעה גם אפשרות אחרת: שקטה יותר, פשוטה יותר, אמיתית.
זהו סיפור על קיץ שבו הילדות מתחילה להיסדק, ועל הדברים שנשארים, כמו טעם של גלידת שוקו וניל, גם הרבה אחרי שהם נמסים.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
