משיגור הלוויין הראשון ספוטניק ב־1957 ועד לנחיתת האדם על הירח ב־1969, מרוץ החלל בין ארצות הברית לברית המועצות חולל תמורות עמוקות באופן שבו אנו תופסים את עצמנו, את עולמנו ואת מקומנו בין הכוכבים.
אך שעה שרוב המשוררים המשיכו להתייחס לכוכבים כלסמלים רומנטיים, המאורעות הדרמטיים שברו שבר של ממש בפואטיקה של דוד אבידן, זלדה, דן פגיס ואבות ישורון.
משוררים בחלל נוטע מחדש את השירים המוכרים בהקשרם ההיסטורי – כתגובות למשימות חלל קונקרטיות, מפורסמות כנשכחות – ומציג את ארבע תפיסות העולם (השונות בתכלית) שגיבשו ארבעת המשוררים על רקע ההרפתקה הגדולה של יציאת האדם לחלל.