מארז Noir

להלן בלש ספרדי: שמו ליאו קַלדָס. כל כך שונה מכל הקולגות שלו – הנורבגים, הבריטים, האמריקאים, הצרפתים. הוא אמנם יפתור תעלומה מסתורית ומותחת, רצח של סקסופוניסט צעיר, אבל הוא יעשה זאת – עם עוזרו אֶסטֵבֶס – תוך כדי אכילת דגים טריים ופירות ים בפונדקים ומסעדות שעל שפת האוקיינוס האטלנטי היפהפה של גליסיה, ותוך כדי שתיית יינות לבנים מהאזור, על רקע נופים אותנטיים, מוקף טיפוסים פשוטים, השקועים ביומיום הציורי של המקום.

 

מה עוד אפשר לבקש? קריאה משונה ושמחה. בלש שאוהב ליהנות מהחיים. כתיבה בהירה, אלגנטית וטרייה. קריאה שוקקת שמציתה את דמיוננו, בשעה שאנחנו עדים לשיטוטים, למרדפים ותעלומות, על רקע דיאלוגים שנונים, תיאורים מדויקים, ושירי ג׳ז של בילי הולידיי. כל זאת כשהבטן שלנו מקרקרת מרעב, וראשנו מפליג לצפון מערב ספרד.

 

עיני מים מאת דומינגו ויאר הוא הרומן הפותח את הסדרה הבלשית המרתקת של ליאו קלדס, והמשכיו הם חוף הטבועים והצלב המאובן. זהו הספר המצליח ביותר בתולדות הספרות הגליסאית; ספר לימוד חובה בבתי הספר של פרובינציה זו. ספר שתורגם לשתים-עשרה שפות, שנבחר ל"ספר השנה" בהתאחדות מוכרי הספרים בגליסיה, ושבעקבותיו תיירים יוצאים למסלולי הליכה באתרים שבהם מתרחשת העלילה. זהו הספר הראשון בסדרת ה״נואר״ של "תשע נשמות": יצירה שפועלת בו-זמנית כרומן עלילתי, כסרט קולנוע זר מענג, וכמדריך גסטרונומי. פריט ספרותי שאי אפשר לעמוד בפניו.

 

"לקרוא במתח מענג, ואז לרוץ לקנות כרטיס טיסה לגליסיה. לפני שייגמר היין!" פרנצ'סקו רופינו, קוריירה דלה סרה

"רומן בלשי מצוין, בו הקורא נדבק בשירה המרה של המקום, ובקומץ הדמויות הכה אמנושית של דמויותיו" ח.א. איילה דיפ

"דיוקן מדויק, עלילה חכמה, אווירת מקום קטן וערפילי של אנשים שקטים הנקלעים לאלימות פתאומית." "לה ונגוארדיה"

"ויאר מאשש עם 'עיני מים' הן את היותו סופר מעולה, ואת את כישרונו לתאר חיים ונופים." "בבליה"

בשיטוט אחד ביום קיץ חם, דייב, שולייתו של פרופסור מבצלאל, נמשך אחרי משב אוויר קריר הבוקע ממספרה. בתוכה מתגלה ספרית מתוקה, יפהפייה, נשואה. בין השניים נרקם קשר, מבלי שהם יודעים שמעל לראשיהם נרקמות מזימות גדולות העלולות לסכן את אהבתם, ואף הרבה יותר מכך. המפגש בין השניים מתניע סיפור שוצף, דרמטי וקומי, משטרתי ואומנותי, שלא יעצר עד השורה האחרונה.

בעלילה קולחת ורווית הפתעות, ובסגנון שהאירוניה לא זרה לו, נועם יונגמן מתכתב באופן אדוק עם סוגת הנוּאָר בקולנוע ובספרות, ומשחק עם מיתוסים רבים מסוגה זו – השוד שהסתבך, הבלש, הפאם־פאטאל – מבלי לפחד להפוך אותם על פיהם, לצחוק עליהם או לשבור אותם לחלוטין.

דבש במלכודת מבקש גם להפנות זרקור לעיר ירושלים, זו של מטה, זו שאנחנו אוהבים במיוחד: ירושלים שבה שוטרים עייפים אוכלים שווארמה אחרי משמרת לילה, ירושלים שבה אומנים מתוסכלים מחפשים בנרות בירה קרה, ירושלים של הסטודנטיות והסטודנטים החולמניים, של העבריינים הזוטרים, של הפרופסורים והסופרים ושל עוד דמויות רבות, באות והולכות, מלאות חיים ותשוקה.

נועם יונגמן, יליד 1953, מתגורר בירושלים. שומר לילה בבית חולים פסיכיאטרי, אגרונום, קצין משטרה בדימוס. מוסמך האוניברסיטה העברית בחקלאות ובפילוסופיה הודית. צלם טבע חובב. נשוי, אב לשלושה, סב לחמישה עשר נכדים, נין ונינה, נכון לשעת הירידה לדפוס.