הצד האפל של דוב

"כשסיפרו לדרי שבעלה התאבד היא רצה מהמקלחת בכפות רגליים רטובות עד לסלון, שבו חנה הנייד שלה. בדרכה לענות לצלצול העיקש נתקלה זרת רגלה הימנית בשולחן הנמוך העשוי עץ כבד, וכשהצליחה בקושי להרים את הנייד ביד אחת, להחזיק את המגבת בשנייה ולשפשף את המקום הכואב ולהפיל את המגבת, במקום 'הלו' נפלטה לה צווחה."

ברגע הטרגי־קומי הזה מתחיל הרומן החדש של דורית זילברמן. סיפורה של דרי, גיבורת הרומן, מתחיל בברלין עם בעל מת, ממשיך בישראל עם שני הורים ניצולי שואה שלא דיברו זה עם זה (ובעצם גם איתה) במשך עשרים שנה, ומגיע לשיאו באושוויץ, במסע שאליו דרי יוצאת בעקבות הוריה.

הצד האפל של דוב הוא רומן שמציע מבט נוגע ללב, כואב אבל גם מלא הומור, פרוע ואקסצנטרי לפרקים, על התמודדותו של הדור השני, ה"ניצולים מניצולי השואה".

הם, האפיגנטיקה של הוריהם ואירועי 7 באוקטובר הניעו אותה לכתיבת רומן זה.

זהו ספרה ה־23 של דורית זילברמן. ספריה זיכו אותה בפרסים, בעיבוד לקולנוע ותורגמו לשבע שפות. היא כלת פרס ראש הממשלה תשע"ז. זילברמן היא גם סופרת צללים. היא עדת שמיעה לכל מה שכתבה פה. במשך עשרות שנים כתבה את סיפוריהם של גיבורי שואה, וכך השלימה את החסר על משפחתה.