תני לה

הַחֲתוּלָה הַחֲדָשָׁה מַמָּשׁ מַרְגִּיזָה: הִיא אוֹכֶלֶת מֵהַצַּלַּחַת שֶׁלִּי, שׁוֹתָה מֵהַכּוֹס שֶׁלִּי וְחוֹטֶפֶת לִי אֶת כָּל הַצַּעֲצוּעִים! 

"תְּנִי לָהּ,"הֵם אוֹמְרִים לִי כָּל הַזְּמַן, "זֹאת אֲחוֹתֵךְ הַקְּטַנָּה!" וַאֲנִי לֹא מְבִינָה – לָמָּה צָרִיךְ פֹּה עוֹד חֲתוּלָה?

תְּנִי־לָהּ הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל רוֹנִי זָאדָה, מְאַיֶּרֶת וּמְעַצֶּבֶת, יַלְדַּת סֶנְדְּוִיץ' שֶׁגָּדְלָה עַל הַמִּשְׁפָּט "תְּנִי לָהּ!" וְהַיּוֹם הִיא חוֹלֶקֶת הַכֹּל עִם שְׁתֵּי הַחֲתוּלוֹת שֶׁלָּהּ.