המסע מתחיל בנסיעה ברכבת. "אז איפה אתה עלית לרכבת? כל כך הרבה תחנות שאיש כבר לא זוכר. כל כך הרבה מקומות שכבר לא קיימים. כל כך הרבה רכבות לבחור מתוכן. כל כך הרבה רכבות שנעצרות מוקדם מדי ולתמיד."
יוֹרָן רוזנברג מתאר בחן ובכנות חסרת פשרות את ילדותו בצילם של שני הורים ניצולי שואה, דויד והלה רוזנברג מלודז', ששרדו את הגטו ואת אושוויץ ולאחר השואה הועברו לשוודיה ע"י הצלב האדום, שם קיוו להתחיל חיים חדשים. עם הזמן שקע האב בדיכאון, וב-1960, 15 שנה לאחר סיום המלחמה וכשיורן היה בן 11 בלבד, הוא התאבד.
הסופר הוא הילד הפוסע בעקבותיו של אביו, מתחקה אחר צעדיו ומתעד את ניסיונותיו המאומצים לבנות חיים חדשים בעולם חדש. האב הוא הניצול היוצא לחיים חדשים בצלו הגדל והולך של עולם שאינו עוד. הסופר הוא הילד הנולד אל תוך העולם החדש הזה והופך אותו לשלו. מהר מדי, מוקדם מדי, נפערת תהום בין עולמו של הילד לבין עולמו של האב.
יוֹרָן רוזנברג הוא עיתונאי וסופר שוודי, ומרצה באוניברסיטת גטבורג. בנם של דויד והלה רוזנברג מלודז', שלאחר השואה היגרו לשוודיה. כתב וערך סדרות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים זוכי פרסים ופרסם שבעה ספרים שזכו כולם לשבחי הביקורת וראו אור ברחבי העולם.
הוא חי בנעוריו בישראל ודובר עברית שוטפת. ספרו עצירה קצרה בדרך מאושוויץ, הכתוב בעומק רגשי ואינטלקטואלי יוצא מן הכלל, זכה בשנת 2012 בפרס אוגוסט, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בשוודיה ועורר שם גלים וטלטלה רגשית עזה.
כתב וערך סדרות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים זוכי פרסים, ופרסם שבעה ספרים שזכו כולם לשבחי הביקורת וראו אור ברחבי העולם. הוא חי בנעוריו בישראל ודובר עברית שוטפת.
עצירה קצרה בדרך מאושוויץ, זכה ב-2012 בפרס אוגוסט - הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בשוודיה ועורר שם גלים וטלטלה רגשית עזה.
"רוזנברג מצליח לרומם את סיפורו של אביו לכדי טקסט עז-מבע הכתוב ביד אמן, שאין להגדירו אלא ככתיבה עיונית במיטבה... התוצאה היא ספרות גדולה"
Dag og Tid(נורווגיה)
"יצירת מופת"
Politiken(דנמרק)
"כתיבה מבריקה. זהו ספר חכם, מלנכולי, יפהפה ואישי באופן עמוק"
Dagnes Nyheter, (שוודיה)
"[רוזנברג] כותב בעוצמה משכנעת של רומן, אף כי הסיפור שהוא מספר הוא אמיתי."
) Aftonbladetשוודיה)
"כישרון סיפורי ברמה כזאת הוא קסם צרוף"
) Gefle Dagblat, שוודיה)
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה .jpg)
