"סָקַרְתִּי אֶת הַמִּפְלָצוֹת מִמְּרוֹם מוֹשָׁבֵנוּ. נָכוֹן, הֵן הָיוּ מַפְחִידוֹת, אַךְ כְּשֶׁהִבְחַנְתִּי בַּקְּשָׁתוֹת הַמְּפֹאָרוֹת שֶׁלָּהֶן, רוּחַ הַרְפַּתְקָנוּת הֵחֵלָּה לִסְעֹר בְּגוּפִי. אֵיזֶה הֶשֵּׂג יִהְיֶה לַחְזֹר מֵהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף עִם קֶשֶׁת אַדִּירָה מְעֻטֶּרֶת בְּזָהָב וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת! פַּחַד אוֹ לֹא פַּחַד, אֲנִי גִּילְגָמֶשׁ, נָסִיךְ וּבֶן אֵלָה, וְדָבָר לֹא יַעֲמֹד בְּדַרְכִּי!
"בּוֹא, אֶנְכִּידוּ, זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלָּנוּ, נִקַּח אֶת הַקְּשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם וְנִבְרַח", לָחַשְׁתִּי.
אֶנְכִּידוּ נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה וְלָחַשׁ בְּתַקִּיפוּת: "לֹא, לֹא, מָה פִּתְאוֹם?
"זֶה רַעְיוֹן לֹא טוֹב!"
"זֶה רַעְיוֹן מְצֻיָּן!" הֵשַׁבְתִּי חֲדוּר חֶדְוַת הַרְפַּתְקָאוֹת, "עַל שָׁלָל כָּזֶה אָסוּר לְוַתֵּר. אַל תִּדְאַג, מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת?"
כָּךְ מַתְחִילָה עוֹד הַרְפַּתְקָה סוֹחֶפֶת!
גִּילְגָמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ בַּדֶּרֶךְ לָצֵאת מֵהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף, אַךְ מִפְגָּש עִם הַכּוּסָרִיכּוּ מֵסִית אוֹתָם מֵהַדֶּרֶךְ. כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ, אֶנְכִּידוּ נֶחְטַף לַשְּׁאוֹל וְגִּילְגָמֶשׁ, אֲכוּל רִגְשׂוֹת אַשְׁמָה, רוֹצֶה לְהַצִּיל אֶת חֲבֵרוֹ.
הַאִם יַצְלִיחַ גִּילְגָמֶשׁ לְהַצִּיל אֶת אֶנְכִּידוּ?
בּוֹאוּ לְגַלּוֹת אֵילוּ הַרְפַּתְקָאוֹת מְסַמְּרוֹת שֵׂעָר גִּילְגָמֶשׁ וְאֶנְכִּידוּ יֶחְווּ הַפַּעַם.
גִּילְגָמֶשׁ הַצָּעִיר וְהַמַּסָּע לַשְּׁאוֹל הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים
גִּילְגָמֶשׁ הַצָּעִיר הַמְּגוֹלְלִים הַרְפַּתְקָאוֹת הַמִּתְרַחְשׁוֹת בְּאֶרֶץ שׁוּמֵר לִפְנֵי כְּ-5,000 שָׁנָה. כְּמוֹ בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן, גַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה מְבֻסָּס עַל דְּמֻיּוֹת מִתּוֹךְ עֲלִילוֹת גִּילְגָמֶשׁ, הָאֶפּוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַבָּבְלִית.
על הסופרת
שירלי גרץ היא בעלת תואר שלישי באשורולוגיה, עובדת כמורת דרך ומרצה לקהל הרחב.
את סדרת גילגמש הצעיר כתבה בעקבות לימודיה. היום היא חוקרת את ירושלים במאה ה-19 וכותבת רומן למבוגרים על אותה תקופה.
בזמנה החופשי היא מגדלת בעל, שלושה ילדים וכלב.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
