רוצים לדעת כיצד להרחיב בהצלחה יישום של תכניות התערבות בשטח? להבטיח את הקיימות שלהן?
הספר "מודל מכון סאלד לתִסלום (scaling) של תוכניות חינוכיות וחברתיות" מציע גישה חדשה לנושא.
תוכניות חברתיות וחינוכיות רבות אינן שורדות מעבר לכמה שנים. היעדר היכולת להרחיב תוכניות לאחר שהצליחו בתקופת ההתנסות הראשונית הוא נושא בעל חשיבות ערכית, חינוכית, חברתית וכלכלית. כדי שתוכנית תצליח גם בגרסה מורחבת, חשוב ללוותה בשלבי הפיתוח השונים בבדיקה של סיכויי הצלחתה בעתיד באוכלוסיות נוספות, בייחוד נוכח גורמים הידועים כמעכבים, כדוגמת מימון, קושי בהגעה לאוכלוסיות חדשות, היתכנות לאורך זמן וחוסר שיתוף פעולה בשטח.
תִסלום (scaling) הוא תהליך יישומי שמטרתו לסייע להרחיב תוכניות מוצלחות ולהפיצן בקנה מידה גדול
ובר-קיימא. האם וכיצד אפשר לדעת מראש איזו תוכנית תצליח בתִסלום ואיזו תיכשל?
מכון סאלד פיתח מודל חדש לתכנון, הפעלה ותִסלום של תוכניות חינוכיות וחברתיות המציע גישה ניהולית
חדשנית לתכנון פרויקטים ותוכניות עד להפעלתם בהיקף נרחב. המודל מגלם יתרונות משמעותיים עבור יזמים
ומפתחי תוכניות: חיסכון בעלויות התוכנית, זיהוי והקניה של ידע ומיומנויות הנדרשים להצלחה, בדיקה של
היתכנות ההפעלה לאורך זמן ובחינת האפשרות ליישום באוכלוסיות חדשות. מודל התִסלום החדשני מאפשר
לבחון את התועלת שתופק מכל תוכנית, ולזהות מראש את המכשולים ואת הבחירות שיש להימנע מהן.
מודל התִסלום נבנה על סמך הניסיון הרב של מכון סאלד בליווי תוכניות ארציות ומקומיות ששאפו להתרחב
ולהתמסד במערכות החינוכיות והציבוריות בארץ. בין היתר, המודל נסמך על התובנות והלקחים שהופקו
מתִסלום התוכנית "עוז לתמורה".
מודל סאלד לתִסלום מורכב משמונה שלבים:
שלב 1: בירור הצורך בתִסלום ובהערכת היתכנותו
שלב 2: הערכת התנאים החיצוניים הנחוצים להצלחה בתִסלום
שלב 3: הגדרת מטרות ויעדים לתִסלום
שלב 4: בחינת הרכיבים החיוניים לתוכנית והתאמתם לקליטה בהיקפים נרחבים
שלב 5: התשומות שיוקדשו לתִסלום
שלב 6: הפרקטיקה וההיקפים הנדרשים בתהליך התִסלום
שלב 7: התפוקות המצופות מתִסלום מוצלח
שלב 8: התוצאות המעידות על הצלחת התִסלום
כל אחד משלבי המודל מתואר בהרחבה בספר, בצירוף הדגמות והנחייה כיצד להפעילו.
המודל הוא מעגלי ומשלב רפלקציה מתמדת על כל שלבי ההתפתחות של תוכנית ההתערבות, על-ידי שיתוף
בעלי העניין בדיונים ובתהליך קבלת ההחלטות משלב התכנון שלה. כל שלב מורכב מכמה שאלות מהותיות
שיש לדון בהן כדי להתקדם בתִסלום. הצבת השאלות משקפת את התפיסה כי מדובר במודל המשמש
כמתווה-על – כמורה דרך, המנחה בעלי עניין שונים לאורך תהליך התִסלום.
פרופ' יצחק פרידמן
פרופ' פרידמן היה בעבר מנהל מכון סאלד, וכיום הוא יועץ למתודולוגיה במחקר ובהערכה במכון סאלד וראש התוכנית לתואר שני במנהל מערכות חינוך במכללת אחווה. פרופ' פרידמן הוא מומחה בתורת המבחנים וכן במדידה, הערכה וסטטיסטיקה.
ד"ר רינת יצחקי
ד"ר יצחקי היא יועצת ומפתחת פרויקטים במכון סאלד ומרצה במכללת בית ברל ובמכללת אחווה. ד"ר יצחקי מתמחה במחקרי הערכה בחינוך וחברה, בפיתוח ובליווי של תהליכי מיון מועמדים למסגרות לימוד שונות ובפיתוח והעברה של סדנאות והשתלמויות בנושא הערכה פנים-ארגונית.
ד"ר רחל זורמן
ד"ר זורמן היא מנהלת מכון סאלד. ד"ר זורמן מתמחה בניהול מחקרי הערכה של תוכניות חינוכיות וחברתיות, בהערכת תוכניות בתחומי החינוך והחברה, בהכשרת מנהלים ואנשי צוות במוסדות חינוכיים ובפיתוח והפעלה של כלים ותוכניות לאיתור ולטיפוח של תלמידים מחוננים ומצטיינים.