"מְהוּמָה בַּחַוָּה" הוּא סֵפֶר הַכָּתוּב בְּהוּמוֹר וּבְחֵן רַב, המְּסַפֵּר עַל חֲוָיָתָם שֶׁל דַּיָּרֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁיּוֹם אֶחָד פָּשׁוּט הָפְכוּ לְחַיּוֹת אֲחֵרוֹת.ד"ר תֻּכִּי הֶחָכָם הִגִּיעַ כְּדֵי לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה, שָׁלַף אֶת סֵפֶר הַכִּשּׁוּפִים הַמְּיֻחָד,הֵכִין אֶת הַמַּתְכּוֹן הַמַּתְאִים וּפִזֵּר מֵעַל הַחַוָּה.כָּל חַיּוֹת הַמֶּשֶׁק חָזְרוּ לְקַדְמוּתָן, הַפַּעַם חֲכָמוֹת יוֹתֵר, כִּי הֵבִינוּ כֵּיצַד מַרְגִּישׁוֹתאַחְיוֹתֵיהֶן לַחַוָּה, הִפְנִימוּ עֶרְכָּהּ שֶׁל אַהֲבָה, וְהֶעֱרִיכוּ כָּל אַחַת אֶת קִיּוּמָהּ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ.
בַּחֲרִיזָה נִפְלָאָה וּבְהוּמוֹר מְשֻׁבָּח מְתָאֶרֶת הַמְּחַבֶּרֶת, טַלְיָה טָאוּבּ,אֶת הַמְּהוּמָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה בַּחַוָּה בְּעִקְבוֹת הִפּוּךְ תַּפְקִידִים מְשַׁעֲשֵׁעַ.
הַסֵּפֶר אָמְנָם מְיֹעָד לִילָדִים, אַךְ יָסֵב הֲנָאָה רַבָּה וּצְחוֹק גַּם לַהוֹרִים.