הַצּוּמְצוּמִים הֵם דְּמֻיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת וּמְתוּקוֹת שֶׁכָּל הַיְּלָדִים אוֹהֲבִים.
בּוֹאוּ וְנַכִּיר אוֹתָם טוֹב יוֹתֵר בְּעֶזְרַת שִׁירִים קְטַנִּים וּמְתוּקִים מַמָּשׁ כְּמוֹהֶם.
בְּכָל עַמּוּד נַכִּיר דְּמֻיּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל צוּמְצוּמִים וּבַדֶּרֶךְ נִלְמַד מָה הֵם אוֹהֲבִים? עַל מָה הֵם כּוֹעֲסִים? וְגַם מִלִּים כְּמוֹ קָדִימָה־אֲחוֹרָה, לְמַעְלָה־לְמַטָּה וָעוֹד.
אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַקָּטָן וְהַמָּתוֹק שֶׁל הַצּוּמְצוּמִים.