הַנְּסִיכָה וָיוֹלָה מִצְטַיֶּנֶת בְּהַחְלָקָה עַל סְקֶטְבּוֹרְד, בְּמַכּוֹת קָרָטֶה מְרַסְּקוֹת וּבִצְלִילָה אֶל תְּעָלַת הַמַּיִם שֶׁמִּסָּבִיב לָאַרְמוֹן -
אֲבָל בַּנִּפְנוּף הַמַּלְכוּתִי, בַּהֲלִיכָה הַמַּלְכוּתִית וּבְרִקּוּד הַוַלְס הַמַּלְכוּתִי הִיא מַמָּשׁ לֹא טוֹבָה. הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה כִּמְעַט מְיֹאֲשִׁים וְלֹא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת.
אֶלָא שֶׁאָז מְקַבֶּלֶת וָיוֹלָה הַזְמָנָה לְמַחֲנֵה אִמּוּנִים לִנְסִיכוֹת. כַּמּוּבָן! שָׁם תּוּכַל לְלַטֵּשׁ אֶת כִּשּׁוּרֶיהָ הַמַּלְכוּתִיִּים וּכְהֶרֶף־עַיִן לַהֲפוֹךְ לְהוֹלֶמֶת לְהַפְלִיא. עַד שֶׁדְּרָקוֹן יַגִּיעַ...