"...משפחה וחברים הגיעו אלינו לחגוג את הלידה של עומר, הבן שלי, אבל אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על שבעה. ישבנו במעגל סביב שולחן הקפה שבסלון - כל אחד הביא איתו משהו לאכול... התנועה פנימה והחוצה שקקה כמו בתחנת רכבת מרכז. בשעה שנזכרתי שוב באירוע הזה, כבר הייתי בהודו, מתחכך בהמון אדם, מפלס את דרכי החוצה מוִוי-טי סטיישן. נקלעתי לחיים של מישהו אחר, ומרגע אחד למשנהו הפכתי לגיבור בסרט שלא רציתי להשתתף בו."

כך נפתח ספרו של גיל קדרון, העוסק באומץ, בכנות ובכישרון בנושא שלא מדברים עליו, לא ככה, ומישיר מבט אל הגבריות הישראלית החדשה מזווית לא שגרתית ומרתקת.

ערן ואשתו הטריה נטע מתחילים, כמו כל זוג ישראלי-בורגני מצוי, לתכנן את המשפחה שלהם, משפחה שתכלול, כמובן, את הילדים המתבקשים. אבל כאן מתחילה הבעיה. ערן, כך מתגלה, הוא עקר. מנקודת המוצא הכאובה הזו יוצאים הוא ואשתו למרוץ מפרך ומתיש להבאת ילד לעולם מתרומת זרע.

אלא שבעוד שנטע המעשית עסוקה כולה בהגשמת המטרה הנכספת, ערן מגלה שהדרך בה הם הולכים מאיימת על גבריותו ועל ליבת אישיותו. כשבא התינוק לעולם, יוצא ערן המבולבל והמנותק למסע משל עצמו להודו הענקית והכאוטית, מסע שהוא ספק בריחה מהמציאות ספק מסע עצמי עמוק ומטלטל. אירועי ההווה מתערבבים בזיכרונות מהעבר, וערן חייב לבחון את חייו מחדש ולהגיע לתובנות מפתיעות.

זרע הפורענות הנו רומן נועז ושובה לב המתגרה בשאלות הגדולות של החיים בלשון כנה, מפוכחת, אירונית ומצחיקה.